תולעת הפארק היא תולעת שעלולה להיות קטלנית לכלבכם: שמה המדעי הוא ספירוצרקה לופי. השם "תולעת הפארק"  הוא שמה העממי של התולעת מאחר והמקרים הראשונים שאובחנו בארץ היו מרמת גן, בכלבים שביקרו בפארק הלאומי. בשנים האחרונות חלה עליה  משמעתית בתחלואה בתולעת זו , בעיקר במרכז הארץ.

מי עלול להידבק?

בעיקר כלבים. המחלה אינה עוברת לאנשים.

איך הכלב שלכם עלול להידבק?

כלבים נגועים מפרישים את ביצי התולעת בצואה. חיפושית זבל ניזונה מצואה, בין היתר, וכשהיא אוכלת צואה נגועה, התולעת מתפתחת בגופה. כלב שיאכל את החיפושית  הנגועה , או יאכל מכרסם או ציפור שאכלו את התולעת הנגועה – יידבק גם הוא במחלה.

כאשר החיפושית נגועה , המשמעות היא שיש בתוכה זחלים מיקרוסקופיים של תולעת הפארק. הזחלים הללו משתחררים בקיבת הכלב תוך כדי עיכול ומתחילים לנדוד  באיברים הפנימיים. הם נודדים אל  אבי העורקים, שהוא כלי הדם הגדול ביותר בגוף. משם הם נודדים אל דופן הוושט (צינור הבליעה) ושם הם מתפתחים לתולעים בוגרות.

התולעים הבוגרות הן מסוכנות: כשהן נודדות אל הוושט (צינור הבליעה ) הן גורמות להיווצרות של  "כיס " שבתוכו הן חיות.    ה"כיס"  הזה נראה כמו גוש  ונקרא גרנולומה..כשהן גורמות לגדילת גרנולומה הן עלולות לגרום לקרע בוושט  ודלקות זיהומיות .  התולעים האלה מטילות ביצים שיוצאות  אל הסביבה בצואה  או בקיא.

גרנולומות כאלה עלולות להפוך לגידולים סרטניים

יש תולעים שנודדות אל אבי העורקים.

תולעים בוגרות לא תמיד מגיעות לוושט.  לפעמים הן נודדות "בטעות"  לאיברים  פנימיים כמו עמוד השדרה, ריאות  וקנה הנשימה.

איך נראה כלב שנדבק?

כלב בד"כ לא יראה סימני מחלה עד שהנזק בגופו יהיה נרחב.

סימני המחלה, כשישנם, תלויים בשלב המחלה ובמסלול הנדידה של התולעים. כשהתולעת נודדת לאבי העורקים היא עלולה לגרום למפרצת, ושטף דם קטלני.

כשיש גרנולומות בעמוד השדרה  הן עלולות לגרום לחולשה עד שיתוק.

הממצא הנפוץ ביותר הוא גרנולומות בוושט,  הגורמות בדרך כלל להקאות חוזרות ומתמשכות., קשיי בליעה והפרשת ריר.

איך מאבחנים?

ברוב המקרים מדובר בכלב שלא מטופל באופן שגרתי נגד התולעת.

בדיקת צואה- זו בדיקה זולה יחסית ופשוטה. מחפשים את ביצי תולעת הפארק בצואה. אם נמצאות הביצים הכלב נושא את התולעת בגופו. אם לא נמצאו ביצים בצואה ויש חשד למחלה, השלב הבא הוא אנדוסקופיה.

אנדוסקופיה זו זוהי פרוצדורה שנעשית בהרדמה מלאה, ובה מוכנס סיב  אופטי אל צינור הבליעה והקיבה של הכלב. זו בדיקה שנעשית כאשר הכלב מראה את סימני המחלה אבל בדיקת הצואה שלילית.  .

בנוסף -צילומי רנגטן יכולים להראות נזק אפשרי בעמוד השדרה או גרנולומות בקיבה.

איך מטפלים בכלב חולה?

בשלבי המחלה המוקדמים ניתן לטפל במחלה בזריקות שמשמידות את התולעים והזחלים. במקביל, הכלב מקבל טיפול תומך בהתאם לתסמיני המחלה.

בשלבים מתקדמים של המחלה , אם נפגעים כלי הדם והוושט או אם התפתחו גידולים, המצב בד"כ כבר חמוד מדי ואי אפשר לטפל.

איך אפשר להימנע מהמחלה?

קיים טיפול מניעתי הניתן בהזרקה אחת ל3 חודשים.  במידה והכלב נחשף לתולעת בחודשים האחרונים- הטיפול ימית את התולעת. הזריקה הזו איננו חיסון (המונע מחלות) אלא טיפול במקרה של הדבקה.

חשוב לציין שכלבים ממשפחת הקולי והבורדר קולי , כמו גם כלבים המעורבים אתם עלולים להיות רגישים לחומר המוזרק נגד תולעת הפארק. במקרים אלה חייבים לבצע בדיקה גנטית כדי לוודא שאינם רגישים לחומר ,

מומלץ לאסוף את צואת הכלב  ולהוליכו עם מחסום כדי למנוע אכילת חיפושיות זבל.