ד"ר קובי טננבוים וד"ר שלומית לוי
כמו שאנחנו מעקרים נקבות, כך חשוב גם לסרס כלבים. סירוס כלב משפר את איכות חייו, וגם מקטין את הבעיות הבריאותיות שלו. כלב שעבר סירוס בגיל המתאים לא יפתח בעיות בפרוסטטה כמעט בוודאות כשיתבגר. כלב שלא סורס עלול לסבול מגדילת הפרוסטטה והפרעות במתן שתן כתוצאה מכך. (הפרוסטטה "עוטפת" את הצינור שמוליך שתן מהשלפוחית . כשהפרוסטטה גדלה ומתנפחת היא לוחצת על צינור השתן וכתוצאה מכך הכלב מתקשה בהשתנה. )
כלב מסורס ברוב המקרים יפסיק לאונן, לסמן טריטוריה בשתן , ויהיה פחות תוקפן. כלב שאינו מסורס מריח נקבות מיוחמות ממרחק רב (חוש הריח שלו טוב פי 10,000 מזה שלנו) .הוא עלול לקפוץ מעל גדרות ולפרוץ לתוך כביש סואן רק כי הוא מריח נקבה מיוחמת בחצי השני של העיר. כשאנחנו מסרסים אותו הבעיות האלה נמנעות.
הגיל המומלץ לסירוס כלב – 6 עד 9 חודשים
אחרי סירוס הכלב נשלח הביתה עם צווארון פלסטיק כדי שלא יוכל להתעסק עם התפרים. הוא נשלח הביתה עם כדורים נגד כאבים ליום יומיים הראשונים.
מה זה אשך טמיר?
אשך טמיר זה אשך שלא ירד אל שק האשכים. אנחנו מבדילים בין אשך שנשאר בבטן (אשך בטני) לבין אשך שהתחיל לרדת אבל לא הגיע עד שק האשכים אלא "נתקע" בתעלת האשכים.
כשהאשך תקוע בתעלה ומדובר בגור צעיר ניתן לפעמים לחכות חודש חודשיים בשביל הסיכוי (הקטן, יש לומר ) שהאשך ירד בעצמו עם הזמן לשק האשכים ואז הסירוס יהיה סירוס רגיל.
אשך בטני לא ירד מעצמו.
אם האשך או האשכים לא ירדו – חייבים לסרס את הכלב. קודם כל כי אשך טמיר עלול להפוך לגידול סרטני ממאיר בהסתברות די גדולה.
בנוסף, אם נותנים לכלב עם אשך טמיר להרבות נקבה ( היצר המיני שלו קיים) , סיכוי גבוה שהפגם הזה יעבור לצאצאיו .
סירוס כלב עם אשך או אשכים טמירים הוא ניתוח מורכב ומסובך יותר מסירוס רגיל. לא בכל מרפאה מבצעים אותו, ולא כל רופא מסוגל לנתח ניתוח כזה. אנחנו במרכז וטרינרי השרון בעלי ניסיון רב בניתוח הזה.
האם יש חסרונות לסירוס כלבים?
החיסרון היחיד הוא נטייה להשמנה בכלבים מסוימים. נטייה שניתנת לטיפול בעזרת תזונה דלת קלוריות ופעילות גופנית.
כשאנחנו מסרסים כלב, בנוסף ליתרונות הבריאותיים שהוזכרו כאן, אנחנו מונעים מכלבים לא רצויים להיוולד.
לא שוכנעתם? העיריה רוצה לעודד סירוס כלבים, ולכן אגרת כלבת לכלבים מסורסים זולה בהרבה מאשר כלבים שלא סורסו.