ד"ר קובי טננבוים וד"ר שלומית לוי
תוחלת חיים: 18-24 חודש (ובמקרים מסוימים עד 3 שנים)
משקל בוגר: זכרים: 85-130 גרם. נקבות: 95-150 גרם.
בגרות מינית: 45-75 יום
משך הריון:15-18 יום
גודל שגר (מספר גורים בהמלטה) :5-9
משקל בלידה: 2 גרם
גיל גמילה: 20-25 יום.
האוגרים הם מכרסמים קטנים שהפכו לחיות מחמד פופולריות, בין השאר מפני שהם קטנים מאד- מעין "חית צעצוע", ומכיוון שמחירם נמוך.
קל לזהות אותם: הם חסרי זנב ויש להם מעין כיסים ענקיים בלחיים הנמשכים מחלל הפה לאורך הצוואר ועד הכתפיים.
שקי הלחיים של האוגר משמשים למאגר מזון-ומכאן שמם- אוגרים. כמו כן, בעיתות סכנה האמא דוחפת לתוכם את הגורים כדי להגן עליהם.
מוצאם של האוגרים –מהמזרח התיכון. האוגר הנפוץ ביותר הוא האוגר הזהוב (נקרא גם האוגר הסורי).אוגר נוסף, האוגר הסיבירי, קטן יותר וגודלו כגודל עכבר.
דיור: הכלוב צריך להיות מפלסטיק קשיח או מזכוכית.אלו הם חומרים קלים לניקוי והאוגר אינו מסוגל לכרסם אותם. חשוב לוודא שהכלוב אינו מאפשר בריחה. אוגרים הם "ברחנים" מיומנים. ואם הם בורחים מהכלוב קשה למצוא אותם. כאשר הם מחוץ לכלוב ,הם עלולים לכרסם רהיטים , חוטי טלפון וחוטי חשמל, בין היתר.
חשוב לצייד את הכלוב ב"מכון כושר": האוגר אוהב להתעמל. יש לשים לו גלגל (רצוי ממתכת כדי שלא יכרסם אותו), וכמה צינורות קטנים שיוכל לרוץ בתוכם..
את תחתית הכלוב יש לרפד בנסורת . יש להחליף את הנסורת לעתים תכופות ולא פחות מפעמיים בשבוע.
תזונה: בטבע אוגרים אוכלים הכול. בשבי צריך לתת להם מזון מוכן הנקרא "כופתיות" המיוחדות למכרסמים. חשוב שתכולת החלבונים תהיה לפחות 16%.
ניתן להוסיף להם כמות מזערית של ירקות, פירות ולחם מחיטה מלאה. (לא יותר מחצי כפית ביום).
רבייה: אם לא מתכוונים לגדל משפחה, יש לגדל את האוגרים בנפרד: כל אוגר בכלוב משלו. נקבות בוגרות נוטות לתקוף זו את זו. גם נקבה עלולה להתקיף את הזכר הקטן ממנה ולכן חשוב להרחיק את הזכר אחרי ההזדווגות.
ההריון נמשך כ 16 ימים. לפני ההמלטה ,הנקבה נעשית מעט חסרת מנוחה ולעתים מדממת קצת.
הגורים נולדים קרחים, עם עיניים ואוזניים סגורות , אבל השיניים הקדמיות כבר במקום.
לאחר ההמלטה צריך להשאיר בתוך הכלוב מים ומזון בשפע. אסור להפריע לנקבה ולגורים לפחות במשך השבוע הראשון לחייהם. (כולל ניקיון הכלוב).
אם מטרידים את האם או את הגורים היא עלולה לאכול את הגורים שלה.
מומלץ להפריד את הזכר מהנקבה עד לאחר הגמילה (כשלושה שבועות) .זה נכון בעיקר לגבי האוגר הסורי. האוגרים הסיבירים פחות תוקפניים ולא תמיד צריך להפריד ביניהם. (אם כי חובה לבדוק! )
האוגרים הצעירים מתחילים לאכול מזון מוצק בגיל 7-10 ימים, ובדרך כלל נגמלים בגיל 3 שבועות. בתקופה הזו מאד חשוב להרטיב את הכופתיותכדי שיהיו רכות. יש לשים את האוכל על רצפת הכלוב או קרוב אליה. את בקבוקי המים יש למקם כך שפתחם יהיה נמוך מספיק בשביל הגורים.
הם חיים חופשים בבית ואפשר להרגיל אותם להשתמש בקופסת "בית שימוש" של חתולים. צריך לפזר בבית מספר קופסאות כאלה- רצוי אחת בכל חדר.החמוס ,בהיותו יצור מלא חיים וסקרן , נוטה להסתבך בצרות.לפני שמפעילים את מכונת הכביסה או הייבוש יש לבדוק שהחמוס אינו מתחבא שם. גם במקרר הוא יכול להתחבא ולכן צריך לבדוק לפני שסוגרים את הדלת. הוא מתקיף את צמחי הבית, גונב גרביים ודוחף חפצים המונחים על מדפים.בנוסף, החמוס יכרסם כל מה שעשוי מגומי- נעלי התעמלות, גומיות שונות ורהיטים ממולאים בספוג. בנוסף להרס הסביבה הוא יזיק גם לעצמו שכן לעיסת ספוגים או גומי עלולה לגרום לחסימת מעיים.הם אוהבים להידחק לתוך מאורות או חללים צרים. מגרות, צינורות שונים, קופסאות ,ארונות או ציפיות של כרית.
כאשר לא משגיחים עליו, החמוס צריך להיות סגור בכלוב כדי למנוע ממנו סכנת פציעות, הרעלות או בריחה מהבית. (הם "מומחים" בלמצוא פתחים קטנים ולברוח דרכם).החמוס אוהב לטייל. ניתן להרגיל אותו לרתמת גוף ורצועה, וכשנוסעים איתו הוא מרגיש בנוח במנשא של חתולים.
דברים שכדאי לקחת בחשבון לפני שקונים אוגר:
האוגר הינו חיה שפעילה בלילה וישנה ביום. כשמעירים אותו באמצע שנתו – הוא עלול לנשוך, בייחוד אם מפתיעים אותו.
אם ילד קטן יפיל את האוגר מידיו- דבר שקורה אם הילד ננשך, לדוגמה- האוגר עלול לשבור רגל או להיפגע בצורה כזו או אחרת. ולכן אנו לא ממליצים על האוגר כחית מחמד לילדים קטנים .
כמו כן, אוגר מסוגל ל"הסתובב בתוך עורו" : אם מחזיקים אותו בתלייה מהעורף הוא מסוגל להסתובב למרות שעורפו תפוס- ולנשוך את האוחז בו.
נקודה נוספת שיש להביא בחשבון הינה תוחלת החיים הקצרה של האוגר.
אוגר חי בממוצע שנה וחצי עד שנתיים וחצי . עובדה זו צריכה להילקח בחשבון כאשר קונים אוגר לילד.
בגלל גדלם הקטן, והעובדה שהם פעילים בשעות הלילה וישנים במשך היום, לא תמיד שמים לב שהאוגר חולה. כשכבר לוקחים אותו לווטרינר- הוא עלול להיות חולה מאד.
שימו לב לשינויים בהרגלי האוגר שלכם:לדוגמה ירידה בתיאבון, עינים שקועות או לא מבריקות, הפרשה מהעיניים או מהאף, הליכה בצעדים נוקשים או נשירת שיער- קחו אותו לווטרינר. זוהי רשימה חלקית בלבד של סימני מחלה.
במרכז וטרינרי השרון נשמח לעזור לכם